Search

לקראת חג המולד: יוסף, מרים ומשה רבנו מתכבדים להזמין את יוסף מרים וישוע

Updated: Nov 28, 2020



ישוע בתיבה ומשה באבוס? טעות לגיטימית!


המשקפיים של הנוצרים


יהודים ונוצרים מחזיקים באותו אסופת ספרים הנקראת - מקרא, תנ"ך. ישנם כמובן גם הבדלים, כגון תוספות של ספרים כגון יהודית, בן סירא ופרקי תוספות לספר דניאל, אלא שאלו הבדלים מינוריים לענייננו כאן.

מה שעושה את ההבדל אינו מניין הספרים, אלא העובדה שהמקרא נקרא באופן שונה על ידי הנוצרים. לשני מליארד הנוצרים בעולמנו, יש 'משקפיים' מיוחדות, ודרכן נקראים ספורי התנ"ך באופן שונה. אולי אפשר לתאר זאת כאילו העדשות במשקפייםשל הנוצרים הן מהסוג שמאפשר לראות תלת מימד. לא שהיהודים קוראים באופן שטוח! אלא שהנוצרים רואים מימד נוסף שלגמרי נעדר מהקריאה היהודית. במשקפיים של הנוצרים - ישוע נמצא בכל מקום בתנ"ך, וכבר מהפרק הראשון. למצוא את ישוע בכתבי הנביאים זו "לא חכמה".הוירטואוזיות הפרשנית היא למצאו בפרשת השבוע. בכל שבוע...




הַטְרָמָה (רמז מקדים)


במדפים של ספריות נוצריות, דחוסים אין סוף ספרים על דמותו של ישוע. הספרים המעניינים אותי כעת, הם אלו המפרשים את דמותו של ישוע ככזו הנרמזת לאורך כל פרקי התנ"ך. הַטְרָמָה זו המילה העברית הגבוהה ל'רמז מקדים'. המילים הַטְרָמָה ו- מָטְרִים -הן נגזרות של המילה טֶרֶם, כלומר הקודם למאוחר. כמה רמזים יש בפרשת השבוע על ישוע? הרבה. איך מוצאים אותם? עם משקפי תלת המימד הנוצריות. אם ישנה בעולם הנוצרי תכנית מקבילה ל- 929 (ורק אם חו"ח יש קורא שאינו מכיר את הפרוייקט - אז מהר לכתוב בגוגל "929 תנ"ך" ולגלות את אחד הפרוייקטים המפוארים של הנחלת התנ"ך לציבור), אז מן הסתם עולה שמו של ישוע יותר מכל שם תנ"כי בפרשנות הפרשה.



תקופת אדבנט


ביום ראשון הקרוב, 29 בנובמבר 2020, תחל תקופת ההכנה לחג המולד, הנקראת בלטינית: ADVENT. פירוש המילה אַדְּבֵנֶט הוא "הגעה", והכוונה להגעתו של ישוע לעולם, לפני יותר מאלפיים שנים. מדי שנה, למשך ארבעה שבועות, מתכוננת הכנסייה ומעלה מדי שבוע את הדריכות של המאמינים לקראת ליל חג המולד. החל מיום ראשון הקרוב, יִתָּלוּ זֵרִים עגולים וירוקים על דלתות וְיֻנְחוּ בכנסיות. בכל יום ראשון בתקופה זו ידליקו נר ועוד נר עד השבוע הרביעי. מנהגי התקופה כוללים שנויים בנוהגי התפילה ושנויים בתפאורה של הכנסייה כגון הַחְלָפַת הַבַּדִּים וְהַגְּלִימוֹת הַיְּרֻקּוֹת בְּבַדִּים ובגלימות סגולות. במהלך השבועות של אַדְּבֵנֶט, מקריאים קריאות מיוחדות מהמקרא (וכמובן גם מהברית החדשה) המרמזות על ישוע וכהני הדת נושאים דרשות על משמעותן.




דמויות מקראיות בקריאות בכנסייה ובקריאות בפרשת השבוע


ביום ראשון הקרוב יקריאו בכנסיות הקתוליות ברחבי העולם מבחר פסוקים מישעיהו סג-סד /74-73, ואת מזמור פ /80 (79 בעריכה הנוצרית של מזמורי תהילים). ממזמור זה בחרתי את הפסוקים הבאים:

ב רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה. נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף; יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה. ג לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ; וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ.

מה לנוצרים וליוסף ובניו, אפרים ומנשה?? כדרכם של המפרשים, ערכתי גם אני סלקציה בפסוקים, ובחרתי את אלה המשרתים את מטרתי ואשר ידגימו את שיטת הקריאה במשקפיים הנוצריות. בהשראת פרשת השבוע הנוכחית (פרשת ויצא) והפרשות הבאות (וַיִּשְׁלַח , וַיֵּשֶׁב ), העוסקות במשפחתו של יעקב אבינו, ארצה לחבר בין הדמויות של יוסף. איזה יוסף, אתם שואלים? בנו של יעקב או אביו של ישוע? אז זהו בדיוק העניין: גם וגם.

יוסף הראשון מָטְרִים את יוסף השני:

המשקפיים הנוצריות לצורך קריאת התורה, מראות (במהלך פרשני) ש-

יוסף בן יעקב ירד למצרים בתנאים של מצוקה, כרמז מָטְרִים ל-

ירידת יוסף , בעל מרים עם התינוק ישוע למצרים.


לרדת למצרים בחרפה - לעלות ממצרים בתהילה


יוסף, צעיר בניו של יעקב, היה הבן האהוב, בעל רוח עם יכולות לראות את מה שנסתר מעיני בני אדם אחרים. יכולתו לקרוא בחלומות מסרים, פרשנויות ונבואות - הייתה חסרת תקדים (אפילו ביחס לחלום יעקב!). קנאת האחים, צרות עין ורצון לשלוט באמצעות כוחניות - גלגלו את יוסף מהפח אל הפחת: מהבור שאליו נזרק לאבדנו אל מכירתו כעבד וירידתו לארץ מצרים:

וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף;וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף מִצְרָיְמָה.

אלא שרצון האל הפך את היוצרות והוא זכה 'לעלות מן הבור' לתהילת מלכים:

מא וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

מב וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף;

וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.

מג וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ... (בראשית לז).


לצד דמותו של יוסף מהקלטת של וולט דיסני (...) הגדלתי חלק מתנ"ך מאויר ובו דף על קורות יוסף במצרים. כתב יד יפהפה זה מהמאה ה - 13 מומלץ לצפיה: רישמו בגוגל Picture Bible France, Paris, MS M.638 fol. 5v ותהנו!


תהפוכות אלה אשר עברו על יוסף המקראי מוזכרות גם בברית החדשה:

"הָאָבוֹת קִנְּאוּ בְּיוֹסֵף וּמָכְרוּ אוֹתוֹ מִצְרַיְמָה, אַךְ אֱלֹהִים הָיָה אִתּוֹ וְהִצִּיל אוֹתוֹ מִכָּל צָרוֹתָיו; גַּם נָתַן לוֹ חֵן וְחָכְמָה לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְהַלָּה מִנָּה אוֹתוֹ עַל מִצְרַיִם וְעַל כָּל בֵּיתוֹ." (מעשי השליחים יא 9 - 10)



בעקבותיו של יוסף (וחלומותיו) - in the footsteps of Joseph


קל לזהות את השפעתה של דמות יוסף המקראי על עיצוב סיפורם ודמויותיהם של יוסף וישוע. כבר בפרק הראשון של הברית החדשה, מסופר על איש בשם יוסף 'מבית דוד' אשר לקח את ארוסתו (מרים) אל ביתו ושמר עליה, למרות הריונה הבעייתי בזכות חלום:


"מִרְיָם אִמּוֹ הָיְתָה מְאֹרֶסֶת לְיוֹסֵף

וּבְטֶרֶם הִתְאַחֲדוּ

נִמְצְאָה הָרָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

20 בְּעוֹד שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בָּזֶה

נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ יהוה בַּחֲלוֹם וְאָמַר:

"יוֹסֵף בֶּן דָּוִד,

אַל תַּחְשֹׁשׁ לָקַחַת אֵלֶיךָ אֶת מִרְיָם אִשְׁתְּךָ, כִּי אֲשֶׁר הוֹרָה בָּהּ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא.

21 הִיא יוֹלֶדֶת בֵּן וְאַתָּה תִּקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ, כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ מֵחַטֹּאתֵיהֶם."

(אוונגליון מתי, פרק ב')







יוסף "עָשָׂה כְּפִי שֶּׁצִּוָּהוּ מַלְאַךְ ה'" אלא שהעניינים הסתבכו מכיוון אחר.

מהפרק הבא באוונגליון מתי אנו לומדים שהורדוס, אשר מלך בארץ באותה תקופה, פקד להרוג את כל התינוקות של אותן השנים של ראשית הספירה אשר נולדו ביהודה:

"וְהוֹרְדוֹס שָׁלַח לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְלָדִים שֶׁבְּבֵית לֶחֶם וּבְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ, מִבְּנֵי שְׁנָתַיִם וָמַטָּה".

מִ"בּוֹר הַמָּוֶת" השחור הזה - יש רק דרך אחת להחלץ, לפי פרדיגמה מקראית שכבר הוכיחה את הצלחתה:

להינצל באמצעות ירידה למצרים!


להגשמת תכנית ההצלה, שוב עלתה דמות של יוסף בעל חלומות (ולא יוסף המקראי, אלא יוסף בעל מרים) שהגשים את רצון האלוהים:

"מַלְאַךְ יהוה נִרְאָה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלוֹם וְאָמַר: "קוּם, קַח אֶת הַיֶּלֶד וְאֶת אִמּוֹ וּבְרַח לְמִצְרַיִם וֶהֱיֵה שָׁם עַד אֲשֶׁר אֹמַר לְךָ, כִּי הוֹרְדוֹס יְחַפֵּשׂ אֶת הַיֶּלֶד כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אוֹתוֹ."


שם, בגלות במצרים, שהתה המשפחה הקדושה - יוסף מרים וישוע - זמן בלתי ידוע. אולי מספר שנים. אולם אז זוכה יוסף לחלום נוסף:

אַחֲרֵי מוֹת הוֹרְדוֹס נִרְאָה מַלְאַךְ ה' אֶל יוֹסֵף בַּחֲלוֹם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם 20 וְאָמַר: "קוּם, קַח אֶת הַיֶּלֶד וְאֶת אִמּוֹ וְלֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵתוּ הַמְבַקְשִׁים אֶת נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד." (מתי ב')



בחלום הרביעי והאחרון - יאמר ליוסף לעבור ולהתגורר בנצרת:

"לְאַחַר שֶׁהֻזְהַר בַּחֲלוֹם יָצָא אֶל סְבִיבוֹת הַגָּלִיל. 23 הוּא בָּא וְיָשַׁב בְּעִיר הַנִּקְרֵאת נָצְרַת".

התכנית צלחה. לולא קרא יוסף בחלומות את רצון האל ולולא פעל כפי שפעל - לא היה ישוע הופך למושיע. במקום הַקְרָבַה, תְּחִיָּה וִישׁוּעָה היו מנצחים הַקִּנְאָה, צָרוּת עַיִן וְשִׁלְטוֹן הַכֹּחָנִיּוֹת. לולא יוסף היה הורדוס, בן דמותו המאוחר של פרעה, קובע את סדר היום של האנושות ומונע את הגאולה...


"קום וברח למצרים" - כך כתוב בלטינית על הסרט בידו של המלאך. פסיפס מהבפטיסטריום של סאן ג'ובני בפירנצה



"מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי." - הטרמה כפולה


ובחזרה ליוסף המקראי ולמהלך הכפול והמכופל של הפרשנות הנוצרית.

1. יוסף המקראי הוא גיבור היסטורי ודמות מטרימה כפולה:

יוסף המקראי מטרים את יוסף אביו של ישוע (ועל כך כבר דברנו בהרחבה) ובנוסף מטרים את ישוע בעצמו! ההקבלה הנדרשת היא בור יוסף ו- הקבר של ישוע.

נצחונו של יוסף המקראי כאשר הוצא מן הבור, היה נצחון השחרור וההצלה על כוחות הזדון והמוות. נצחון זה מטרים את נצחונו של ישוע, אשר עלה מן הקבר, מנצח את הזדון ואת המוות בתחייתו.



2. הטרמה משולשת, מורכבת, אחרת, ודרמטית יותר היא הקבלתם של סיפורי יוסףהמקראי, יוסף אבי ישוע וישוע עצמו - לסיפורו של עם ישראל!

סיפור ירידתו ועלייתו של יוסף נקראת כסיפור מטרים

לירידתו של עם ישראל לעבדות ועלייתו ממצרים כעוף החול.


את הקישור הללו עושה מתי, מחבר האוונגליון הראשון של הברית החדשה, כאשר בוחר לצטט את הפסוק הבא מתוך נבואתו של הנביא הושע:

שָׁם נִשְׁאַר (יוסף עם ישוע) עַד מוֹת הוֹרְדוֹס,

לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר אָמַר ה' בְּיַד הַנָּבִיא:

"מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי."

בציטוט המלא, המופיע בפרק יא של הנביא הושע, כתוב:

" כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ; וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי"

עבור הנביא הושע מדובר בעם ישראל, אשר אלוהים רואה בו בן, ולכן גאל אותו ממצרים. בהשאלה, ניתן לומר ש- מצרים הייתה כמו בור וכמו קבר של העם.

אלא שבחסדי אלוהים (האב), העם (הבן) לא מת אלא 'קם לתחייה' (יציאת מצרים).

כאשר כותב הברית החדשה ציטט את המשפט זה, הוא זיהה את ההקבלה לסיפורו של ישוע, ובסך הכל יצר בשני הפרקים הראשונים של הספר את השילוש (או המרובע) הבא:



אני מאד גאה בטבלה שערכתי לעיל... אולי זאת הדרך הפשוטה ביותר לסכם את המהלך הספרותי והפרשני המורכב של הקריאה הנוצרית.



נשארה לנו עוד השוואה אחת לעשות: סיפורי משה וישוע במצרים


נושא גדול לפרשנים הנוצריים, הוא הדיון כיצד דמותו של משה במצרים ומעשיו מַטְרִימִים את דמותו של ישוע ומעשיו. זוהי פרשה שלמה למאמר נפרד.

כעת, רק נזכיר שני סיפורים בעלי דמיון רב הנמצאים בפרשות המתארות את הולדתם של שני הגיבורים הללו.

1. לפי יוסף בן מתתיהו, יש לנו עוד חולם חלומות: עמרם, אביו של משה.

עמרם נפקד בחלום על ידי מלאך אשר מסביר לו כיצד ייגאלו גם בנו וגם עם ישראל!

"אשתו (יוכבד) היתה הרה... ואלוהים ריחם עליו ונתרצה לתחינתו ועמד עליו בשנתו ושידלו שלא יתיאש מן העתיד... דברים אלה נתגלו לעמרם בחלום,

והוא הקיץ משנתו וסיפר ליוכבד אשתו ותקף את שניהם פחד גדול בגלל

הבשורה שבישר אותם החלום" (קדמוניות היהודים, ספר שני פרק 5)


2. בספר שמות, מסופר כיצד ניצל הרך הנולד, שיהיה לימים מושיע ישראל - כלומר משה, מזדוניותו וכוחניותו של פרעה:


וַתִּקַּח לוֹ (יוכבד) תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר. ד וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ (מרים) מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ. וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ.


דווקא אישה (ליתר דיוק- נשים: האם, האחות ובת פרעה) היא זו אשר נוקטת יוזמה, ופועלת להצלת היילוד. מרים האחות שומרת ובת פרעה פועלת... ועל כך זוכה בת פרעה לציון לשבח בברית החדשה :


20 בָּעֵת הַהִיא נוֹלַד מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים. שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים גֻּדַּל בְּבֵית אָבִיו 21 וְכַאֲשֶׁר הֻפְקַר אָסְפָה אוֹתוֹ בַּת פַּרְעֹה וְגִדְּלָה אוֹתוֹ לָהּ לְבֵן.(מעשי השליחים ז' וכן מוזכרת בחטף באגרת אל העבריים יא 24)


האם אפשר שדמותה של מרים השומרת על התינוק המצוי בסכנה מטרימה את מרים אם ישוע, הנסה על חייו למצרים הרחוקה?...

דווקא הקוראן, בסורה המוקדשת למרים אם ישוע, מוכיח שהייתה מסורת אשר קישרה בין הדמויות. עד כדי כך שעשו הכלאה בין השתיים:


"הזכיר נא בספרך את מרים ... ויאמר (המלאך): שלוח אני מאת אדונך לתת לך בן טהור!... ובשאתה את הילד ויאמרו: הן דבר נפלא עשית אחות אהרון..."(סורה 19 פסוקים 30,19,16).


בכל מקרה, ולסיכום הדמיון בסיפורים:

א. גם הורי משה וגם הורי ישוע התבשרו בחלומות

ב. הילדים ניצלו בזכות 'מבצעי הצלה' באדמת מצרים

ג. לימים יצאו ממצרים כדי להוביל את העם ולהעניק לו תורה וחסד.



המסקנה היא שכנראה שאין אפשרות להבין את הדת של שני מליארד נוצרים בעולם מבלי לקרוא את המקרא (התנ"ך/ הברית הישנה) - עם המשקפיים הנוצריות!


בקרוב מאד חג המולד, ובהקשר זה אקיים סדרה מיוחדת:


'כוכב נולד' - ישוע וחג המולד

סדרה של שלוש הרצאות לקראת חג המולד על היסטוריה, תאולוגיה וליטורגיה.


- אמונה מול מחקר: מתי והיכן נולד ישוע?

- סיור חג המולד לבית לחם (בזום )

- מה היא מיסה? הרצאה על פולחן, האזנה למוסיקה ליטורגית

והצגת הייחודיות של מיסת חג המולד



פרטים כאן לחצו כאן לפרטים והרשמה


הרצאה ראשונה:

כוכב נולד –

מדוע, מתי ובאיזה נסיבות נולד בבית לחם "האיש מנצרת"?

עד עידן המחקר הביקורתי של כתבי הקודש - היה ברור ומוסכם שישוע נולד בבית לחם שבנחלת יהודה, בימיו של המלך הורדוס 'הגדול'. ערעור והצבת סימני שאלה מול מסורות דתיות הביאו להצעות אלטרנטיביות כגון "ישוע נולד בבית לחם הגלילית" ו- "ישוע נולד אחרי מותו של הורדוס הגדול". בהרצאה זו נקרא את המסופר בברית החדשה, נלמד את טענותיהם של אבות הכנסייה ונטען שסיפור המולד בבית לחם ביהודה, בימי הורדוס הגדול – הוא מהותי להבנת הבשורה הנוצרית.

נשווה בין הגרסאות השונות לסיפור המולד בברית החדשה, נלמד את השפעתן על המסר הנוצרי במשך אלפיים שנים ונברר את החידה התאולוגית: מי מלבד ישוע הוא "כוכב עליון" בבית לחם לפי הבשורה הנוצרית?


הרצאה שנייה:

סיור בבית לחם (בזום) –

כפר קטן ונידח, הידוע מימות המקרא, הפך בזכות הברית החדשה לידוע בכל רחבי העולם. עיירות בשם 'בית לחם' פזורות מאירופה (כגון שוודיה) ואפריקה (כגון נמיביה) ועד אמריקה (ארה"ב וגם ברזיל) וניו זילנד...

הברית החדשה מזהה את הולדתו של ישוע בבבית לחם, ומסורת מוקדמת הצביעה על מערה כמקום הלידה. הכפר הפך מושא לצליינות כבר במאה הרביעית, עם בנייתה של כנסייה מעל מערת המולד. לימים נבנו בסמוך לכנסיית המולד כנסיות נוספות, הוקמו מנזרים, ואפילו אוניברסיטה נוצרית ונוצרים מכל רחבי תבל שוטפים את הכפר שנהיה לעיר ואם...

בסיור הוירטואלי לבית לחם הנוצרית, ניכנס כמובן לכנסייה העתיקה בעולם אשר בה יחוגו בקרוב העדות השונות את חגי המולד. נצפה ברצפות הפסיפס הביזנטיות, בפסיפסים הנדירים מהתקופה הצלבנית אשר עברו ניקוי ושימור לאחרונה, נרד למערת המולד וננגלה את צפונותיה.

בנוסף נבקר במנזרים וכנסיות חבויים (יותר ופחות) ונגלה את המקום שגם בימים שאין קורונה לא רבים פוקדים אותו.

הרצאה שלישית:

מיסת חג המולד- צפייה והאזנה מודרכת לליטורגיה הנוצרית -

מה היא מיסה? אוהבי המוסיקה הקלאסית מכירים את היצירות הנקראות "מיסה", וחלקיה השונים כגון: "גלוריה" ו- "קירייה אלייסון". בשנות השבעים של המאה הקודמת, היה ביצוע שהפך ללהיט אפילו בחנויות ישראליות בשם "מיסה קריולה". אז מהו בדיוק הפולחן הנקרא 'מיסה'??

המיסה, הקרויה גם "סעודת האדון" (בעיקר אצל פרוטסטנטים) וגם "הליטורגיה האלוהית" (אצל האורתודוכסים), הינה שיאה של החוויה האמונית והפולחנית בכנסיות השונות. המיסה היא פולחן המשחזר את הסעודה האחרונה של ישוע, וכן את מותו על הצלב כקרבן. כיצד אם כן אפשר לחגוג מיסה דווקא להולדתו של ישוע? בהרצאה זו נבין, תוך כדי האזנה וצפייה בחלקי המיסה - איזו התאמה מוזיקלית וטקסטואלית מיוחדת נעשתה למיסה ייחודית זו, מיסת החצות – מיסת חג המולד.


עלות הסדרה: 120 שקלים

הרצאה בודדת – 50 שקלים.


תאריכי ההרצאות: 6-12-20 13-6-20 20-12-20


ובנוסף – הזמנה לצפייה מודרכת (בזום) בליווי הסברים ופרשנות של יסכה הרני למיסת החצות בליל חג המולד (ללא תשלום למשתתפי הסדרה) לרכישה לחצו כאן

1,190 views0 comments